עצה להתגבר בבקר לקום משנתו
עֵצָה הַמּוֹעֶלֶת לְהִתְגַּבֵּר בַּבֹּקֶר וְלָכוֹף עַצְמוֹ לָקוּם מִשְּׁנָתוֹ, הוּא שֶׁיְּצַיֵּר לְעַצְמוֹ שֶׁהַקָבָּ"ה שֶׁהֶחְזִיר לוֹ נִשְׁמָתוֹ, עוֹמֵד עָלָיו וְכִבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָקוּם, וּלְהִתְפַּלֵּל, וּמַמְתִּין לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה נַחַת רוּחַ לְפָנָיו בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת צִיצִית, תְּפִלִּין וְכַיּוֹצֵא. וּכְשֶׁיִּתְבּוֹנֵן וְיַעֲמִיק בָּזֶה – גַּם מִי שֶּׁלִּבּוֹ לֵב אֶבֶן, יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁכַּב, וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לְמַחְשָׁבָה זוֹ עַד שֶׁתָּצִיק לוֹ וְתַטְרִיד אוֹתוֹ מִלִּישֹׁן.
וְעוֹד יְכַוֵּן מְאֹד בְּבִרְכָתוֹ בְּבִרְכַּת "הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי", וְיַאֲמִין שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַפָּלַת שֵׁנָה עַל הָאָדָם הוּא בְּהַשְׁגָּחָה, כֵּן סִלּוּק הַשֵּׁנָה וְהַיְקִיצָה מִמֶּנָּה הוּא בְּהַשְׁגָּחָה, וְיִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיַּעְזְרֵהוּ שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַשֵּׁנָה מִמֶּנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ לָקוּם בַּבֹּקֶר לַתְּפִלָּה.
וְהָעִקָּר שֶׁכְּבָר מֵעֵת שָׁכְבוֹ יַחֲלִיט בְּהַחְלָטָה גְּמוּרָה שֶׁיָּקִיץ בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה לוֹ, וְלֹא יִישַׁן לְלֹא הַחְלָטָה עַל הַקִּימָה, שֶׁכֵּן אָז קָשֶׁה מְאֹד שֶׁיָּקוּם בַּזְּמַן שֶׁקָּבַע, אַחַר שֶׁבַּבֹּקֶר הִנֵּהוּ מִתְנַמְנֵם וְלֹא שַׁלִּיט בְּעַצְמוֹ. וּכְשֶׁקּוֹבֵעַ וּמַחֲלִיט מֵעֵת שָׁכְבוֹ – יַצְלִיחַ.

מתוך: תורת אמת